1 | מֵאֵת שָׁאוּל, שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בִּרְצוֹן אֱלֹהִים וּבְהֶתְאֵם לְהַבְטָחַת הַחַיִּים אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, |
2 | אֶל טִימוֹתֵיאוֹס בְּנִי הָאָהוּב: חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים הָאָב וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ. |
3 | אֲנִי מוֹדֶה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר בְּעִקְּבוֹת אֲבוֹתַי אֲנִי עוֹבֵד אוֹתוֹ בְּמַצְפּוּן טָהוֹר, וְאֵינֶנִּי חָדֵל לִזְכֹּר אוֹתְךָ בִּתְפִלּוֹתַי יוֹמָם וָלַיְלָה. |
4 | זְכוּרוֹת לִי דִּמְעוֹתֶיךָ וַאֲנִי נִכְסָף לִרְאוֹתְךָ לְמַעַן אֶמָּלֵא שִׂמְחָה. |
5 | זוֹכֵר אֲנִי אֶת אֱמוּנָתְךָ הַכֵּנָה, אֱמוּנָה שֶׁשָּׁכְנָה תְּחִלָּה בְּלוֹאִיס סָבָתְךָ וּבְאֶבְנִיקָה אִמְּךָ, וּבְטוּחַנִי שֶׁהִיא שׁוֹכֶנֶת גַם בְּךָ. |
6 | עַל כֵּן אֲנִי מַזְכִּירְךָ לְעוֹרֵר אֶת מַתְּנַת אֱלֹהִים אֲשֶׁר הָעָנְקָה לְךָ בִּסְמִיכַת יָדִי. |
7 | הֵן הָאֱלֹהִים לֹא נָתַן לָנוּ רוּחַ שֶׁל פַּחַד, אֶלָּא רוּחַ שֶׁל גְּבוּרָה וְאַהֲבָה וְיִשּׁוּב הַדַּעַת. |
8 | לָכֵן אַל תֵּבוֹשׁ לֹא בְּעֵדוּת אֲדוֹנֵנוּ וְלֹא בִּי, אֲסִירוֹ, אֶלָּא סְבֹל אִתִּי אֶת חֶבְלֵי הַבְּשׂוֹרָה כְּפִי כֹּחַ הָאֱלֹהִים |
9 | הַמּוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ וְקוֹרֵא אוֹתָנוּ בִּקְרִיאָה קְדוֹשָׁה, לֹא לְפִי מַעֲשֵׂינוּ, כִּי אִם לְפִי תָּכְנִיתוֹ וּלְפִי חַסְדּוֹ הַנָּתוּן לָנוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ מִלִּפְנֵי עִתּוֹת עוֹלָם. |
10 | אֲבָל כָּעֵת נִגְלָה חַסְדּוֹ בְּהוֹפָעַת מוֹשִׁיעֵנוּ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, הַמְבַטֵּל אֶת הַמָּוֶת וּמוֹצִיא לָאוֹר אֶת הַחַיִּים וְהָאַל־כִּלָּיוֹן עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה. |
11 | בְּשׂוֹרָה זֹאת - אֲנִי נִתְמַנֵּיתִי לָהּ לְכָרוֹז וְשָׁלִיחַ וּמוֹרֶה, |
12 | וּבַעֲבוּרָהּ אֲנִי סוֹבֵל גַּם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אַךְ אֵינֶנִּי בּוֹשׁ, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי בְּמִי הֶאֱמַנְתִּי וּבָטוּחַ אֲנִי שֶׁהוּא יָכוֹל לִשְׁמֹר אֶת פִּקְדוֹנִי לַיּוֹם הַהוּא. |
13 | הַחֲזֵק בְּמַתְכֹּנֶת הַדְּבָרִים הַבְּרִיאִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי, בָּאֱמוּנָה וּבָאַהֲבָה אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. |
14 | שְׁמֹר אֶת הַפִּקָּדוֹן הַטּוֹב בְּעֶזְרַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בָּנוּ. |
15 | זֹאת אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁעָזְבוּ אוֹתִי כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּאַסְיָה וּבִכְלָלָם פִיגֶלוֹס וְהֶרְמוֹגֶנִיס. |
16 | יַשְׁפִּיעַ הָאָדוֹן רַחֲמִים עַל בֵּית אוֹנִיסִיפוֹרוּס, כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת עוֹדֵד אֶת נַפְשִׁי וְלֹא בּוֹשׁ בִּכְבָלַי. |
17 | אַדְּרַבָּא, בִּהְיוֹתוֹ בְּרוֹמָא שָׁקַד לְחַפְּשֵׂנִי עַד כִּי מְצָאַנִי. |
18 | יִתֵּן לוֹ הָאָדוֹן לִמְצֹא רַחֲמִים מִלִּפְנֵי יהוה בַּיּוֹם הַהוּא. אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב עַד כַּמָּה הִרְבָּה לְשָׁרֵת בְּאֶפֶסוֹס. |